זורבה קופץ לביקור בפנמה סיטי

לבד בדרכים

גלעד והילדים נשארו בסירה

עזבנו את סאן בלאס לכמה ימים כדי לעגון בLinton bay, וכך להתקרב לפנמה סיטי

יצאתי בחמש בבוקר לתחנת האוטובוס, לאסוף את הדרכון הגרמני שלי

מסע ארוך לפני

ליד התחנה במרינה עמדה ספרייה עם מאות ספרים משומשים באנגלית וספרדתית, שחצו אוקיינוסים ואולי הקיפו את העולם.

מבין הדפים המצהיבים והכריכות המתבלות, בצבץ לו ספר יחיד ומיוחד בעברית, שכבר הרבה זמן רציתי לקרוא

״זורבה היווני״

הרחתי אותו וניסיתי לדמיין את הימאי הישראלי שעבר כאן והשאיר אותו באמצע חור בפנמה .

התיישבתי בתחנה והשמש עוד לא עלתה, ציוצי הציפורים וצווחות הקופים בקעו מהג׳ונגלים וחתכו את האוויר הצונן שהותיר הלילה

עליתי על האוטובוס כשהספר בידי והתחלתי להתרגש

כמה זמן לא הייתי ככה לבד.

הרגליים קלילות והידיים חופשיות

הג׳ונגלים הירוקים מתפרצים מהחלון

השמש עולה מאירה פונדק ורוד בצד הדרך

ריחות, תסרוקות, עיניים חומות מלוכסנות

ילדים עולים ויורדים בתחנה הקרובה לבית הספר עם חולצות מכופתרות ותיק שיותר גדול מגופם

אהוד בנאי באוזניות

פרות גועות על גבעות ירוקות

ספרדית מתגלגלת משתובבת כמו ציפורי שיר בעונת החיזור

השמיים מחליפים צבעים, טיפטופי גשם עדינים נוקשים באלכסוניות על החלון.

אם את רוצה להכיר מקום

תקני כרטיס נסיעה לאוטובוס מקומי והביטי על האנשים היושבים בו

כולם בדרך לאינשהו

או חוזרים הביתה

עם עיניים עייפות, או לב שמתרגש

עם רגליים שהלכו בגבעות וידיים שחרשו שדות.

הגעתי לפנמה סיטי, חיפשתי בית קפה כדי להזמין הפוך ענק ולהתחיל את המשימה הסזיפית של מילוי הטפסים שנשלחו לי במייל לקראת הפגישה בשגרירות גרמניה.

הופתעתי לגלות שגלעד כבר הכין וסידר לי את כל הטפסים, תירגם ומילא בפרטים האישיים שלי משבצת אחר משבצת, באינסוף דפים.

כל מה שנותר לי זה רק לחתום למטה.

הוא יודע כמה שאני גרועה בבירוקרטיה

אז הוא ישב אתמול עם הלפ טופ אל תוך הלילה כדי לארגן לי את הכל.

מאז שאני איתו לא נגעתי בשום טופס. לא התמודדתי עם שום מסמך מערכתי ומנוכר שמעורר בי חרדה.

חשבתי לעצמי האם התנוונתי? האם עליי להתעקש לנער את השרירים העצלים ולחזק את המקומות החלשים שבי? מה אעשה אם יום אחד גלעד לא יהיה?

ואז הסתכלתי שוב על הניירות החתומים וחשבתי שזו תמצית האהבה בעיני

לעזור לאישתך למלא את הטפסים כי אתה יודע כמה הם גורמים לה לתסכול וחוסר בטחון.

ועכשיו הוא כאן. ויכול לעזור לי ביכולות שלו. אקבל את זה בתודה ובאהבה .

כבר שנה שלמה שהחיים שלנו שזורים זה בחיים של זו בלי שום רווח. ממלאים כל בועה של זמן. ופתאום רגע אחד בלעדיו, בלעדיהם, אני מרגישה תלושה, בודדה וכל כך מתגעגעת.

הגעתי לשגרירות גרמניה

אחרי שלוש שנים של המתנה, הדרכון שלי הגיע.

עכשיו העולם יהיה קצת יותר פתוח

קצת יותר זול, קצת פחות עמוס בטפסים ובירוקרטיות, פחות המתנות לאישורים, יותר זמן שחוקי לשהות במדינות, אולי גם יותר בטוח, נגיש ומכיל.

מעניין מה סבתא ביאנקה וסבא פאול היו חושבים על המהלך הזה.

אני ממתינה על כיסא במשרד מצוחצח, מרפרפת בעיתון שמונח על המדף

קוראת כתבה על אמריקאית שחוקרת את השפה הגרמנית

מספרת שהגרמנית בנויה כמו חלקי לגו

במקום להשתמש במשפטים ארוכים או להמציא מילים חדשות, הגרמנית פשוט מדביקה מילים קיימות זו לצד זו כדי ליצור מושגים חדשים.

והנה כמה דוגמאות:

Ohrwurm תולעת אוזניים-

שיר קליט שנתקע בראש ומתנגן בלופים

Erbsenzähler אדם שסופר אפונים-

כינוי לאדם קטנוני, קמצן, אובססיבי לפרטים קטנים ורוצה שהכל יהיה מושלם עד רמת ספירת האפונים בצלחת.

Kummerspeck שומן הצער / בייקון הדאגה-

עודף שומן שמעלים כתוצאה מאכילה רגשית בזמן התמודדות עם פרידה, עצב או משבר

Torschlusspanik פניקת סגירת השערים-

הפחד הקיומי שמגיע עם הגיל, הזמן שהולך ואוזל והחשש לפספס הזדמנויות חשובות בחיים כמו זוגיות , קריירה..

Fernweh – , כמיהה לנדודים ,כאב מרחקים-

הרגע הזה שהמרחקים קוראים לך.

כמיהה עזה, פיזית, לעזוב את המוכר והידוע ולנסוע למקום רחוק. תחושה עמוקה של דכדוך וחוסר שקט שנובעים מכך שאת נמצאת יותר מדי זמן באותו המקום.

וכמובן שזו המילה האהובה עליי בעולם.

השפה הזו מדהימה אותי ביכולת שלה לתת שמות לתחושות מורכבות ומצבים אנושיים כל כך ספציפיים, ששפות אחרות זקוקות למשפט שלם כדי להסביר אותן .

חושבת על השפה הקשוחה והנוקבת שמשקפת תרבות יעילה, מדויקת ומהודקת

ללא מקום לאילתורים, חוסר בהירות וטעויות.

בכל זאת, השפה הזו מרגשת אותי ברומנטיות ובעומק המפתיעים שבה .

הפקידה הקונסולרית הבלונדינית והמדוקדקת מקבלת אותי למשרד ומושיבה אותי סביב שולחן חגיגי עם דגלי גרמניה

היא פותחת בשיחה רשמית, אני מזדקפת ומסדרת את החולצה המקומטת עם הריח של הים.

היא מסבירה לי על מצב שנקרא ״הגנה קונסולרית על אזרחים כפולים״ שבמידה ואני לא בגרמניה או ישראל, ואני במצב חירום, יכולים להיווצר עימותים בין ישראל לגרמניה בנוגע למי אני שייכת, מכיוון שיש לי את שתי האזרחויות. ״אני רוצה שתדעי שאם יקרה לך משהו, גרמניה תתעקש להתייחס אלייך כאזרחית שלה, ותעשה כל שביכולתה כדי לחלץ אותך ולטפל בך. ושזה בעצם הכח של הדרכון הגרמני, להגן על אזרחיה בכל העולם.״

זה אמיתי מה שהיא אומרת עכשיו? שתי מדינות יריבו עליי מי תחלץ אותי ראשונה במידה ואתקע באמצע האוקיאנוס השקט ? או במידה ויתפרו לי תיק סמים מפוקפק סטייל נעמה יששכר?

״סבבה לגמרי מבחינתי! אני מאשרת לכם להלחם עליי במידת הצורך!״

שתינו צחקנו

וענן הרשמיות הסמיך והדחוס התפוגג לו בחדר.

יצאתי לחגוג את המאורע עם סושי

סושיייי!!! שנה שאני חולמת על סושי בלילות.

הלכתי חצי שעה ברגל עד מסעדת סושי שלא הייתה בהלימה עם הציפיות שלי, אז ניסיתי דרך גוגל מאפס עוד כמה סושיות באיזור.

הלכתי שעות בחום ובלחות כדי למצוא את הסושיה המושלמת

ושוב הרגשתי כמה ריבוי האופציות יכול לאמלל אותי

פתאום נורא התגעגעת לצריף האינדיאני בסאן בלאס שמוכרים בו רק פיצות .

בעודי מקבלת מרק ראמן ושני רולים צבעוניים

אני קולטת שבמסך הענק שמולי משודר המונדיאל ועל המסך מרוח דגל שלפני רגע ממש מיששתי אותו-

דגל נבחרת גרמניה ! 🇩🇪 נגד פרגאווי