פוסטים

ברוך הבא לעולם של אפשרויות בלתי מוגבלות, שבו המסע הוא כמהפכני כמו היעד, ובו כל רגע הוא הזדמנות להשאיר את חותמך.

  • ערב מול הגלעד

    יוצאים מג׳מייקה לכיוון פנמה  700 מיילים לפנינו. כשאדם רוצה לכתוב על הגשם  הוא מחכה שהגשם יפסק כדי שהמחברת שלו לא תתרטב כשאישה חוצה את הים הקריבי בסירה היא רוצה להגיע לחוף מבטחים ורק אז לכתוב על מה שעברה.  חמישה ימים מלאים בים גלים שהגיעו ל4 מטר  אין וויפי  רק אנחנו מול השמיים  מול הכחול והשחור …

  • Fernweh

    Fernweh

    יצאתי בערב לבד לטייל בהרים, לכיוון הבתים הקטנים שמפוזרים כמו חרוזים צבעוניים בין העצים הגבוהים קשרתי את הדינגי לרציף בכפר הדייגים עם מחברת קטנה ועט בכיס לרשום ולא לשכוח את כל היופי שעיני רואות לזכור את הריחות, את מרבדי העננים, את השבילים המפותלים מלאי הבורות והסדקים העולם נפתח לקראתי כמו ריח של ספר חדש כמו…

  • שפת הציפורים

    מנסה להסביר לעולם שלא חי בסירות, מה קורה ברגע שבו ילדים פוגשים ילדים מסירה אחרת. ילדים שחיים על סירות הם כמו ציפורים חופשיות בעונת הנדידה, יש להם שפות שונות, צבעים שונים, גילאים, זנים, וניגונים שונים. ברגע המפגש הם לא צריכים זמן הסתגלות שתי להקות זרות לחלוטין מתמזגות לכדור אחד ענק שמסתנכרן לפי תנועת הכנפיים  לפי…