שקיעה ראשונה על הים הקריבי
הרוח פורטת על הסירה ומנגנת מנגינה חכמה
מנגינה שמשחקת עם הלא-כלום ומפלרטטת איתו
העצים באי, המפרשים, הגלים, העננים
זורמים בתוך המוזיקה הזו של הרוח כמו בתוך נהר
אני הופכת למוזיקה הזו בעצמי
הסירות נחות כאן לצידנו
כבדות, שקטות, מחכות
הים הוא רחבת הריקודים של השמיים
השמש ניגרת לים כמו דבש מהכוורת הכי משובחת בעולם
נדנודי הסירה מעייפים את נעמי
היא נרדמת ומאבדת שליטה אל תוך הים הגדול של השכחה , נעלמת, מעכלת את המציאות , פורמת אותה לאט לאט ברכות וצוללת אל עצמה.
גלעד והבנים שטו לאי בדינגי
נשארתי לבד עם נעמי העירומה והישנה
חושך
הסירה שמולי זוהרת בחשיכה
מבריקה בזכות המים הרוגעים שמושיטים אותה
כמו יד שמגישה מנחה
מנסה להפריד בין רעש הגלים לרעש הציפורים
נדנודי הסירה מוכרים לי מתקופה ארכאית שמעבר לחוט הזכרון
שקט
רק צלילי הטבע מנגנים
אפס קדמוני
זה בדיוק מה שבאתי לחפש כאן
כחול שהולך ומעמיק
שמים שהולכים ומתרחבים
עיניים פקוחות ומשתהות
ואהבה שמניעה אותנו קדימה כמו המפרשים
Sailing family 
כתיבת תגובה